טיפים מעשיים להכנת הקשיש למעבר לבית אבות - מנטלית ופיזית

טיפים מעשיים להכנת הקשיש למעבר לבית אבות - מנטלית ופיזית

המעבר של אדם קשיש לבית אבות הוא צעד משמעותי ומאתגר, הן עבורו והן עבור בני משפחתו. זהו שינוי דרמטי באורח החיים שעלול ללוות בחששות, עצב ואי ודאות. עם זאת, ניתן להקל משמעותית על התהליך ולהפוך אותו לחוויה חיובית יותר על ידי הכנה מנטלית ופיזית מוקדמת ומותאמת אישית. כאן נציע טיפים מעשיים כיצד לעזור לקשיש להתכונן למעבר מבחינה רגשית ולוגיסטית, ונדגיש צעדים חשובים שיסייעו לכולם להתמודד בהצלחה עם השינוי הזה.

א. הכנה נפשית ורגשית של הקשיש

1. מעורבות הקשיש בתהליך והעצמה אישית הדבר החשוב ביותר הוא לשתף את האדם המבוגר עצמו בכל שלבי ההחלטה והמעבר, ולאפשר לו מידה מקסימלית של שליטה ובחירה. זה יכול לכלול ביקורים משותפים בבתי אבות פוטנציאליים, שיח פתוח על ציפיות וחששות, ואפילו בחירת החדר והריהוט האישי. ככל שהקשיש ירגיש יותר מעורב ומועצם בתהליך, כך הוא יפתח גישה חיובית יותר כלפי המעבר.

2. אמפתיה, הכלה והקשבה פעילה הקפידו על תקשורת פתוחה וכנה עם הקשיש לאורך כל הדרך. אפשרו לו לבטא בחופשיות את כל מנעד הרגשות שהוא חווה - פחד, עצב, כעס, אשמה. הקשיבו באמפתיה ובסבלנות והימנעו מביטול תחושות או הצגת פתרונות מהירים. זכרו שהמעבר עלול לערער את תחושת הביטחון והזהות העצמית שלו, ולכן הוא זקוק יותר מתמיד לאוזן קשבת ולכתף תומכת.

3. שיח חיובי והדגשת ההזדמנויות בצד ולידציה של הקשיים והחששות, חשוב גם לחזק את ההיבטים החיוביים של המעבר. שוחחו עם הקשיש על ההזדמנויות החברתיות, האינטלקטואליות והפיזיות שנפתחות בפניו בדיור המוגן - החל מפעילויות תרבות והעשרה, דרך חוגים ומועדונים, ועד לשירותי בריאות וכושר זמינים. עזרו לו להמיר דאגות בתקוות ולצפות בכיליון עיניים לפרק החדש.

4. יצירת קשרים מקדימים עם הצוות ועם דיירים אחרים טרם המעבר בפועל, סייעו לקשיש ליצור קשר ראשוני עם דמויות מפתח בבית האבות - העובדת הסוציאלית, רכז התעסוקה, ואולי אפילו דיירים אחרים. אם יש הזדמנות, ארגנו מפגש או שיחות טלפון ליצירת היכרות בלתי פורמלית. ככל שהאדם המבוגר יחוש שכבר יש לו "רשת ביטחון" מסוימת במקום החדש, כך הוא ירגיש פחות לחוץ ובודד ביום המעבר עצמו.

ב. ההיערכות המעשית והלוגיסטית לקראת המעבר

1. בחירת חפצים אישיים מהבית בקשו מהקשיש לבחור פריטים אהובים, בעלי משמעות רגשית, שיעברו איתו למקום החדש. זה יכול להיות אלבום תמונות, ספרים אהובים, חפצי נוי וכמובן ריהוט נבחר. שילוב של מוכר וחדש יעזור למרחב האישי להרגיש ביתי ומוכר ויקל על ההסתגלות.

2. הסדרת ענייני בריאות ומסמכים רפואיים
סייעו לקשיש לארגן את המרשמים הפעילים, ההפניות הרפואיות והאבחנות העדכניות שלו בקלסר או בתיק ייעודי שיועבר לצוות בבית האבות. ודאו כי יש רשימה מלאה של אנשי מקצוע רלוונטיים (רופא משפחה, מומחים, מטפלים וכו') ותכנית טיפולית מפורטת לצוות המטפל החדש. העברה מסודרת של המידע הרפואי תבטיח רצף טיפולי והתייחסות לכל הצרכים.

3. תיאום לוגיסטיקת ההעברה בפועל קבעו מראש את המועד המדויק של המעבר, ותאמו עם בית האבות את פרטי ההעברה המעשיים - החל מהובלת הציוד והמטען האישי, דרך הסעה פיזית של הקשיש עצמו, וכלה בקבלת פנים על ידי איש צוות אחראי. שימו לב שהכל יעשה בנחת, בהדרגה ובקצב המתאים ליכולות ולמצב הרוח של האדם המבוגר. הימנעו מלחץ מיותר ביום עמוס ממילא.

4. תכנון לו"ז ביקורים והתערות למשך כל התקופה הראשונה
כדי לסייע לקשיש להקלט ולהתערות חברתית בסביבה החדשה כמה שיותר מהר, בנו יחד אתו (ועם שאר בני המשפחה) תוכנית מובנית של ביקורים תכופים ופעילויות משותפות לתקופה הראשונית. כך האדם המבוגר ידע בכל עת מתי יש למי לצפות, ייהנה מתמיכה משפחתית צמודה וגם לאט לאט יכיר את המקום, הצוות ושאר הדיירים בקצב שלו.

נתונים ומחקרים בתחום ההסתגלות של קשישים למסגרות דיור מוגן

• מחקר ישראלי משנת 2020 שכלל כ-200 דיירים חדשים בבתי אבות מצא שמי שהיו מעורבים יותר בתהליך קבלת ההחלטות הראו רמות מובהקות של דיכאון ובדידות נמוכות יותר.
• ניתוח שיטתי של 23 מאמרים בנושא הסתגלות קשישים למוסדות מ-2018 הראה שהדירים שקיבלו תמיכה רגשית אינטנסיבית מצוות המוסד ומהמשפחות הפגינו סימפטומים פסיכולוגיים חיוביים יותר והתערו מהר יותר חברתית.
• סקירה מקיפה מ-2022 של גורמי סיכון וחוסן במעבר של קשישים לבית אבות בארה"ב זיהתה שתחושת אוטונומיה, המשכיות זהות והבניית משמעות מחדש הם מנבאים מרכזיים להצלחת ההסתגלות והפחתת תחלואה.

דוגמאות להכנות מוצלחות שביצעו משפחות

1. יוסי ומשפחתו הכינו עבור סבתא רחל אלבום ממוחשב ובו תמונות משפחתיות לצד תיאורים קצרים. צוות בית האבות השתמש בו כדי לפתוח בקלות בשיחות וכך להכיר לעומק את רחל ואת סיפור חייה. זה סייע לשבור את הקרח ולייצר חיבור אישי מהר יותר.
2. ילדיה של אסתר חילקו ביניהם "תורנויות" מראש לשלושת החודשים הראשונים, כך שכל יום הגיע מישהו אחר לבלות איתה, לסייע בהתמצאות או סתם לשבת יחד על ספל קפה. העקביות והיציבות עזרו לאסתר להתגבר על הבדידות והחששות הראשוניים.
3. נכדתו של יעקב יצרה עוד לפני המעבר קשר עם העו"ס של בית האבות, וביחד תפרו עבורו תוכנית שבועית של חוגים ופעילויות שמתאימים לו במיוחד. כך הוא הגיע למקום עם לו"ז מובנה ומותאם אישית, והרגיש שייך ורצוי מהרגע הראשון.

סיכום: צעדים חיוניים להכנה מיטבית של הקשיש

1. שיתוף מלא של האדם המבוגר בכל ההחלטות והבחירות הקשורות במעבר.
2. תקשורת פתוחה וקשובה המאפשרת ביטוי חופשי של רגשות ותחושות מנוגדות.
3. מסגור והדגשה של ההזדמנויות והיתרונות הטמונים בשינוי.
4. בחירה משותפת של חפצים מוכרים ואהובים שיעברו לדירה החדשה.
5. הכנה מוקדמת של המידע הרפואי והעברתו המסודרת לידי הצוות המטפל.
6. תיאום קפדני של הלוגיסטיקה והתזמון של יום המעבר עצמו.
7. גיבוש תוכנית מפורטת לביקורים ופעילויות בתקופה הראשונה שלאחר המעבר.

לזכור, המפתח הוא לתת לקשיש כמה שיותר תחושה של שליטה ואוטונומיה, לצד תמיכה צמודה ועקבית של המשפחה והצוות לכל אורך הדרך. בסבלנות, באמפתיה ובעבודת צוות משותפת, ניתן להפוך את המשבר הזה להתחלה של פרק מעצים ומלא סיפוק.